סאני

כשהן נזכרות בו, חיוך נוסטלגי עולה על פניהן. הן מתארות את יופיו הבלתי נשכח ואת האישיות החזקה והעצמאית, את הימים שבהם היה מתרוצץ מסביב וממלא ברוחו את החלל ואת לבבות האנשים. גורלו של סאני אמור היה להיות אחר לגמרי: הוא היה אמור לסיים את חייו בגיל צעיר, עד שיום אחד נמלט עד שהגיע אל כיכר שבה החליט לבלות את שארית ימיו. נוכחותו הפכה במהירות לתופעה. עוברי האורח התפעלו, אחרים באו במיוחד, והוא מצדו אהב להצטלם ולהשתעשע. נפתח לו דף פייסבוק, ועל פי עדת עוקביו, מעלליו היו יכולים למלא ספר שלם. מה שמתחיל כאנקדוטה משעשעת נרקם לדיוקן פוליטי וגם סנטימנטלי של קהילה: בתוך הונגריה משוסעת, בחברה בה מולכות השנאה והקיטוב, שבה אנשים רק צריכים לשרוד בלי להרים את הראש, סאני היה כוח מאחד, שביב נחמה. סאני היה השמש. הקרנות סרט זה מתקיימות בתמיכתה הנדיבה של שגרירות הולנד בישראל

עמוד הסרט באתר הרשמי →