שעווה וזהב

כשבווינה השעון מראה ארבע אחה"צ, באדיס אבבה השעה היא שש בערב. אולם מדוע לפי הזמן האתיופי השעה היא בעצם חצות? לדבר במקום הזה אין תשובה פשוטה. עבור הבמאית המוערכת רות בקרמן ("הכיתה", "מוצנבאכר"), אתיופיה זוהתה בילדותה עם הקיסר היילה סלאסי, מבשר המודרניות, עד שספר קונטרוברסלי אחד מגלה לה שעם הפיתוח פשו גם שחיתות וסיאוב איומים. כדי לבחון את ההיסטוריה המרובדת של המדינה, היא מעמידה במרכז סרטה את המלון הבינלאומי הראשון שהוקם בו. הוא משמש עבורה מיקרוקוסמוס, תיאטרון חי של שיחות עם הצוות, מפגשים מרתקים של האותנטי והאקזוטי, ועדות לשכבות הזמן בכל אובייקט או קישוט : פאודליזם ופאשיזם, מתחים אתניים ותקווה פאן-אפריקאית. "שעווה וזהב" הוא מושג אתיופי מסורתי המסמל את המתח המתקיים בין הגלוי לסמוי. כמוהו גם הסרט: מסמך דוקומנטרי רב-שכבתי, המתעמת עם מקומה של אתיופיה בגיאוגרפיה של הזיכרון.בחסות החברה הגיאוגרפיתהקרנות סרט זה מתקיימות בתמיכתם הנדיבה של פורום תרבות אוסטרי, תל אביב ושגרירות אוסטריה

עמוד הסרט באתר הרשמי →